החלטה בתיק ת"א 19835-11-11

ביום 10/11/2011 הגישה התובעת תביעה בסדר דין מקוצר, לפינוי וסילוק ידה של המשיבה ממקרקעין המוחכרים לה עפ"י כתב הגנה, ע"י מינהל מקרקעי ישראל.

ביום 09/01/2012 הוגש כתב תביעה מתוקן בהמשך להחלטת כב' השופט נאסר ג'השאן, אשר התיר את התיקון והורה לתובעת להמציא החלטתו לב"כ הנתבעת בתוך 48 שעות.

לימים ניתן פסיקתה המזמינה פס"ד, היא בוטלה בהחלטה ובסופו של דבר ביום 29/02/2012, ניתן פס"ד.

פס"ד זה הוא נשוא בקשת המבקשת מיום 06/03/2012, לביטול פס"ד שניתן בהעדר הגנה ולעיכוב ביצוע פסה"ד.

בקשת המבקשת משתרעת על פני 119 עמודים.

כמות זו הייתה בעוכרי המבקשת, שכן הבקשה נשלחה לסריקה חיצונית (מזכירות בימ"ש אינה ערוכה לסריקה בכמויות ניכרות של מלל) וכך היא שביום 17/3/2012 הוגשה הודעה ובקשה דחופה ליתן החלטה.

בו ביום ניתנה החלטה, המציינת, כי טרם נסרקה הבקשה ומכל מקום, הוזמנה המבקשת להתכבד ולהמציא העתק בקשתה למשיבה, על מנת שתשיב.

יום לאחר מכן, ביום 15/03/2012 ניתנה החלטה המציינת, כי הבקשה נסרקה.

הבקשה לביטול פס"ד, נסמכת בתצהירו של עו"ד אלעד הלוי, המכחיש מכל וכל (סעיף 2 לתצהירו) כי כתב התביעה המתוקן נמסר לעמותה ביום 11/01/2012, שכן באותו יום קיבל המצהיר (ב"כ המבקשת) אך ורק את החלטת ביהמ"ש לעניין תיקון כתב התביעה.

הבקשה גם נסמכת בתצהירו של מר אביאל רובינסקי, מנהל המבקשת, וחבר בעמותה מזה שנים הסוקר את פעילות העמותה אשר הקימה לפני כ-30 שנים את כפר הנוער הבנוי במקרקעין נשוא התובענה בשטח של כ- 22 דונם ועל השתלשלות העניינים שמאז ועד ימינו אנו, והכל בתצהיר המשתרע על 70 סעיפים ודפים רבים.

המשיבה בתשובתה מיום 21/03/2012 סומכת את תשובתה בתצהירו של מנהל המחלקה לחינוך קדם יסודי לגיל הרך בעיריית חדרה, המצהיר על סמך ייעוץ משפטי שקיבל, כי המבקשת לא  הראתה לא את הסיבה למחדל שבעטיו לא הוגש כתב הגנה במועד ולא את סיכויי הצלחתה בתביעה.

תשובת המבקשת מיום 29/03/2012 מציינת, את העובדה כי ב"כ המבקשת "התרשל קמעא ואיחר ב-4 ימים, ביחס למועד המתחייב מהמצאת כתב התביעה המתוקן במשרד ב"כ המבקשת, ביום 16/01/2012, ולא 11/01/2012, כאמור בבקשה למתן פס"ד בהעדר.

כך או כך, איני סבור, כי יש מקום לביטול פס"ד מחובת הצדק שכן אפילו לשיטת המבקשת איחרה היא את המועד להגשת כתב הגנה.

יחד עם זאת, גם לאחר שבררתי היטב את מעט המוץ מרוב התבן, דומני, כי יש לבטל את פסה"ד נוכח סיכויי ההגנה העולים שתי וערב בבקשת המבקשת ועיקרן באות לידי ביטוי בפרק זמן רב שנים כ-3 עשורים בהם קיימה המבקשת מוסדות חינוך במקרקעין השייכים, את ההסטוריה אשר אינה יכולה להיות מנותקת מן ההווה בכלל ומן העתיד בפרט.

אלמלא מדובר היה בציבור רחב ונכבד תלמידים רבים ומוריהם, אפשר וצריך היה להגיע למסקנה אחרת.

דומני, כי השתהות התובעת במשך שנים רבות מהגשת תובענה כגון זו אשר הגישה, תומכת יותר בביטול פסה"ד מאשר בהותרתו על כנו.

ומכל מקום, הניסיון מלמד, כי אין לחסום שור בדישו שאחרת ישובו הצדדים להתדיין פרק זמן ארוך ונכבד, כמו גם יקר אשר מן הסתם קרוב לוודאי יוליך אותם אל נקודת המוצא, היינו, אל הגשת כתב התביעה.

בהתאם לאמור לעיל ולמהות המחלוקת ומיהות הצדדים דומני, כי מן הראוי לבטל את פסה"ד בכפוף לחיוב המבקשת בהוצאות התובעת בסך 2,500.00ש"ח אשר ישולמו בתוך 30 ימים מיום המצמת החלטה זו לב"כ המבקשת.

המבקשת תגיש כתב הגנה מפני כתב התביעה המתוקן (בשונה מכתב התביעה המקורי כתב התביעה המתוקן הינו בסדר דין רגיל) וזאת בתוך 30 ימים מיום המצאת החלטה זו, למבקשת.